חזון יוניטף

להבטיח את זכותו של כל פעוט לחינוך ראוי ושוויוני

אנו מאמינים שבכוחו של החינוך לשנות את מיצובם החברתי של ילדים. 

איננו מתפשרים על קריטריונים של חינוך, ודורשים מהצוות הזר עמידה קפדנית בסטנדרטים המקובלים במעונות ישראלים, סביב סוגיות של תקינה, העשרה, בטיחות, הזנה ובריאות. על רקע דרישה זו נוצרים קונפליקטים לא מעטים, אותם אנו מיישבים בדרך של שיח. זוהי דרכנו לסייע לילדים המתחנכים כאן, כמו גם לצוות, לחתור לשינוי חברתי משמעותי במצבם. כך שלצד גישה רב תרבותית, סובלנות ונכונות, אנו בהחלט מאמינים בהצבת גבולות ודרישות חד משמעיות בנוגע לאיכות הטיפול בילדים.

לאור התבססותו של מודל יוניטף, ולאור שינויים והתפתחויות החלים בקהילה שאותה אנו משרתים, גובשה ההבנה שכדי לקדם שינוי מהותי עלינו להשקיע משאבינו בשלושה אפיקים חדשים, זאת לצד אפיק ניהול המסגרות הקיימות והטיפול הסוציאלי השוטף בילדים ובמשפחות.

1. גיוס משאבים וכוחות להקמת מסגרות נוספות - שייתנו מענה מיידי למאות הילדים הממתינים להתקבל למסגרות יוניטף וגם יוכלו להציע מענה לילדים חדשים.

 

2. העמקת העבודה הקהילתית - מנהלות המסגרות, בשיתוף ועדי ההורים של המסגרות השונות, משקיעות משאבים רבים בהסברה, סדנאות וקורסים הפתוחים בפני הורים, גם לכאלו שילדיהם אינם מתחנכים במסגרות יוניטף. דרך מפגשים ולמידה מדגישים את חשיבות החינוך האיכותי והמטפח גם בקרב הגילאים הצעירים. אין לנו ספק שהעלייה בביקוש למעונות יוניטף הינו תוצר ישיר של עבודה כזו, הרבה הודות למאמצים ולהשקעה של ועדי ההורים.

 

3. עמדתנו היא כי חינוך וטיפול הוגנים הינה מחוייבותה של מדינת ישראל כלפי אורחיה הצעירים. ילדים חסרי מעמד סובלים ממודרות ושוליות כפולים ומכופלים בחברה הישראלית. על מדינת ישראל לספק להם מענה ראוי לשנות חייהם הראשונות. אנו פועלים מול משרדי ממשלה שונים לקדם מדיניות זו ולהשיג שינוי מהותי ועקרוני בטיפול בילדי קהילת הזרים.

מדוע הקמנו את יוניטף

מגמות גלובליות המביאות לעלייה במספר המהגרים ואלו המשנים את איזור מגוריהם בין מדינות אינן פוסחות על ישראל. כמדינה הנהנית מאיכות חיים של מדינה מפותחת נוהרים מדי שנה אלפים רבים של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט בחיפושם אחר ביטחון כלכלי ופיזי הנבצר מהם בארצות מוצאם. מדיניות ההגירה בישראל כלפי מהגרים שאינם יהודים אינה מעניקה מענה לסוגיות סוציאליות שונות איתם נתקלים בני הקהילה הזרה. כיום, מדינת ישראל מעניקה מקלט זמני לבני קהילת מבקשי המקלט, כמתחייב מאמנת האו"ם, אך אינה מחויבת על פי חוק להעניק לחבריה זכויות חברתיות ובריאותיות. מדיניות ישראל בשנים האחרונות הינה שלא להעניק זכויות אלו מתוך מטרה מוצהרת שאי רווחתם תביא לעזיבת ישראל ולהפחתת מספר מבקשי המקלט ומהגרי העבודה השוהים בתחומה. אחת ההשלכות הקשות של מדיניות זו אלו אותם אלפי ילדי הקהילה שאינם מטופלים במסגרות של הממסד בתחומי הרווחה והבריאות וחשופים למצבי סיכון והזנחה יומיומיים.

 

בהעדר זכויות ביטחון סוציאלי, קהילת הזרים הופכת לקהילה בהישרדות, שחבריה נאלצים לעבוד שעות ארוכות, במשמרות כפולות, לעיתים במקומות עבודה מרוחקים. אחת הבעיות הקשות ביותר עימה מתמודדת הקהילה הזרה היא מתן מענה של מסגרות יום לילדים בזמן העבודה של ההורים.

בישראל, ילדים מגיל 3 משתלבים בגנים העירוניים, זכות שעומדת גם לילדים זרים חסרי מעמד. עד גיל 3 ילדים ישראלים משולבים בגנים פרטיים או במעונות יום מסובסדים כגון ויצ"ו, נעמ"ת ועוד, המציעים לילדים מעטפת חינוכית וטיפולית.

ילדי הקהילה הזרה אינם זכאים להשתלב במעונות היום המסובסדים, ומובן שידי הוריהם אינה משגת לממן עלויות של גן פרטי. בהיעדר מסגרות יום זמינות, קהילת הזרים מצאה לעצמה פתרון מקומי בדמות גנים פירטיים ("בייביסיטרים"). בגנים אלו הילדים חשופים למצבים קיצוניים של סיכון והזנחה, ותפקודם הנפשי, הפיזי והמוטורי נפגע כתוצאה משהיה ממושכת בלולים והיעדר תשומת לב מספקת לצרכיהם הבסיסיים. מחקרים שנערכו בקרב ילדים אלה מצביעים על פיגור התפתחותי בתחומים רבים, תוצאה של דלות סביבתית. הזמן הממוצע בו שוהה פעוט במעון הפירטי הוא כ-12 שעות, זאת לעומת פעוט ישראלי, השוהה בממוצע כמחצית מהזמן הזה במסגרת יום. כמו-כן, בשל דלות האמצעים, הפעוטות ב"בייבי סיטרים" שוהים במהלך היום כולו בתוך הלולים, אינם מסתובבים במרחב פתוח, ובכך נפגעת באופן משמעותי התפתחותם המוטורית. אנו עדים גם לנזק נפשי, הנגרם כתוצאה מהיעדר תשומת לב והיענות לצרכים הבסיסיים של הפעוטות. (לרוב מדובר במטפלת אחת על 20 תינוקות ויותר! התוצאה היא במקרים רבים ילדים אפאתיים, אשר אינם מגיבים בבכי או בצחוק. בשל מספר גדול של פעוטות המצויים בהשגחת מבוגר אחד בלבד, אנו רואים במקרים רבים סיכון פיזי ממשי לילדים החשופים למפגעים בטיחותיים ותברואתיים כאחד. לקויות אלו מהוות סכנה אמיתי לשלומם: כשבחמש השנים האחרונות אירעו חמישה מקרי מוות של תינוקות וילדים, שמקורם בהזנחה.

לאורך השנים ניסתה עיריית תל-אביב באמצעות מסיל"ה- מרכז מידע וסיוע לקהילה הזרה, לשפר את מצבם של הילדים השוהים במסגרות אלה. מיזם יוניטף הוקם אחרי למידה והפקת לקחים מיוזמות והתערבויות אחרות שלא מימשו את מלוא הפוטנציאל שלהן, אם בשל נסיבות חייה של הקהילה הזרה ואם בשל חוסר הבנה והיכרות מספקת את מאפייניה וצרכיה האמיתיים של חברי הקהילה.

 

המסקנה הייתה שרק יצירת אלטרנטיבה הולמת עבור הילדים, שמשלבת רגישות ודיאלוג תרבותי עם מידה נכונה של הדרכה ופיקוח, תאפשר שינוי אמיתי במצבם ותעניק להם נקודת פתיחה שוויונית לבני גילם הישראלים.

לימדו עוד על תופעת הגנים הפיראטיים בדרום תל אביב.
לחצו לצפייה בסרטו הקצר של מירו ממן (miro media):
לוגו יוניטף

יוניטף © 2017

למדו עוד על יוניטף

עקבו אחרינו בפייסבוק

  • Black Facebook Icon

* קרדיט צילום - חופית רוכברגר