מי הוא ילד חסר מעמד?
ילד שנולד להורים מבקשי מקלט, מהגרי עבודה או תיירים החיים בישראל הינו ילד חסר מעמד. ילד זה אינו זכאי לתעודת זהות ישראלית ואינו מקבל את הזכויות מהם נהנים ילדים בעלי מעמד אזרחי.
הורי הילדים, מבקשי מקלט ומהגרים ללא אשרות נמצאים חיים ללא תיעוד ובחשש מתמיד מפני גירוש.
על חוקים, מספרים, וחוקים בנוגע לקהילת חסרי המעמד בישראל.
ילדים חסרי מעמד הם אוכלוסיה פגיעה באופן מיוחד, והם נאלצים להתמודד עם מכשולים רבים בחיי היום-יום.
רווחה:
על פי הוראת מנכל משרד הרווחה משנת 2016, ילדים, ללא קשר למעמדם החוקי, יהיו זכאים לשירותי הרווחה מטעם הרשות המקומית בה הם מתגוררים. אך על־אף הוראה זו, המציאות שונה: לא כל הילדים חסרי המעמד מקבלים את התמיכה והסיוע הפסיכו־סוציאליים להם הם זקוקים. מאחר וחוקי הביטוח הלאומי אינם חלים על הקהילה חסרת המעמד גם הילדים אינם זכאים לקצבאות הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים או נכות. מציאות זו קשה ופוגענית במיוחד עבור משפחות בהם ילדים עם צרכים מיוחדים.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי:
אינו חל על ילדים חסרי מעמד. קיימת אפשרות לתשלום ביטוח בריאות מסובסד אך בשל המצוקה הכלכלית של מרבית משפחות הקהילה, הורים אינם מסוגלים לעמוד בנטל התשלום וילדים רבים אינם מבוטחים.
חינוך:
על פי אמנת האו״ם לשמירה על זכויות הילד ישראל מחוייבת להבטיח נגישות לזכויות לכל קטין החי בגבולותיה וביניהן גם הזכות לחינוך, ללא קשר למעמדו האזרחי. אך בעוד מרבית ילדים חסרי מעמד משולבים במסגרות החינוך בתל אביב, מסגרות אלו מיועדות לילדים חסרי מעמד בלבד בכיתות נפרדות או אפילו בתי ספר נפרדים. בכך עולים פערי החינוך בין ילדים חסרי מעמד לבין חבריהם האזרחים.
אתגרים נפוצים המאפיינים את קבוצת ׳ילדים חסרי מעמד׳:
שוטטות בסביבה מסכנת וחשיפה למצבי חיים מסכנים.
לקויות משמעותיות בהתפתחות, פערים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים.
נוכחות הורית מוגבלת, בשל הצורך לעבוד שעות ארוכות.
חוסר וודאות לגבי עתידם.
פערי שפה ואוריינות.
חוסר ביטחון תזונתי.
חשיפה ממושכת לחיים בצל טראומה, בשל מצבי חיים מעוררי סטרס והשפעות טראומה אצל ההורים.
טראומת הדור השני.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי אוניברסיטת תל אביב בחן את העברת טראומה לדור הבא בקרב ילדי יוניטף. המחקר מצא כי ישנו קשר הדוק בין איכות הבריאות הנפשית של אמהות לבריאות הנפשית של ילדיהן.
המחקר בחן בריאות נפשית של 123 אמהות ב-יוניטף והעלה ממצאים של חשיפה גבוהה לטראומה. בקרב 70% מהאמהות נמצאו תבחינים של סינדרום פוסט טראומטי ובקרב 32% תבחינים חמורים של פוסט טראומה. המחקר הוכיח קשר ישיר בין בריאותן הנפשית של האמהות לזו של ילדיהן, להתנהגות הילדים וליכולתם ללמוד.
אנו פועלות בכדי לצמצם נזקים, באמצעות תוכניות הדרכת הורים, טיפול דיאדי, והתערבויות חינוכיות.
קהילת חסרי המעמד בישראל
מבקשי מקלט
על פי נתוני מנהל האוכלוסין, במדינת ישראל חיים כיום 31,000 מבקשי מקלט. אלו אנשים ונשים שנאלצו להימלט ממדינות מוצאם בשל אלימות, רדיפה ומלחמה.
מדינת ישראל נוקטת במדיניות של אי- גירוש ומספקת 'הגנה קבוצתית' למבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן. למרות שמבקשי מקלט רשאיים לחיות בישראל, הם אינם זכאים לזכויות בסיס. חוק ביטוח בריאות וביטוח לאומי אינם חלים עליהם ומגבילים את נגישותם לשירותי רווחה ובריאות.
התוצאה של מדיניות כזו והזנחת מבקשי מקלט משפיעה, בראש ובראשונה, על הקבוצות הפגיעות ביותר: ילדים, נשים, קורבנות סחר וקורבנות מחנות העינויים בסיני, חולים ונכים.
לא מתועדים
מהגרי עבודה או תיירים שמעמדם הפורמאלי נשלל או פג. מדינות המוצא הבולטות הן הפיליפינים, סרי לנקה, מערב אפריקה והודו.
על פי נתוני מנהל האוכלוסין, 76,866 מהגרים ללא אשרות שהייה חיים בישראל.
מהגרי עבודה
קבוצה פגיעה במיוחד בחברה הישראלית, שזכויות האדם שלה לעיתים נרמסות על ידי מעסיקים או רשויות המדינה.
מדינת ישראל רואה במהגרים כתושבים זמניים שמגיעים לישראל למטרה אחת בלבד- עבודה, ושיש להימנע ככל האפשר ממצב של נטיעת שורשים בישראל. גישה זו באה לידי ביטוי במדיניות לא סובלנית כלפי מהגרים ואשר מפרה באופן בוטה את זכותם לחיי משפחה בנוסף לזכויות בסיס אחרות.
מרבית מהגרי העבודה בישראל מגיעים ממדינות אסיה, והם עובדים בסיעוד, חקלאות ובנייה. כיום חיים בישראל 97,743 מהגרי עבודה עם אשרות.
